תרגיל קטן לפתיחה: חשבו על עצמכם כעל אורחים במשרד שבו אתם עובדים. מה אתם מרגישים כשאתם באים לשם? האם המשרד שלכם משדר חום, סימפטיה, רגש חיובי – או ניכור וקורקטיות? האם המשרד שלכם הוא כזה כשנכנסים אליו רוצים להשאר בו , או רק חושבים על הרגע שאפשר יהיה לעוף משם?

 

 נתחיל במראה הכללי: האם המשרד נראה נקי ומסודר, צבוע בצבעים נעימים ומרגיעים? האם יש תמונות על הקירות, תאורה מתאימה,שטיחים תואמים? איך נראה דלפק הקבלה: אסתטי,נקי,ללא בלגן של ניירות? ומה עם פינת ההמתנה? האם יש בה כורסאות נוחות ושולחן? האם השירותים נקיים, מאווררים ומכילים את כל האביזרים הדרושים?

 

 לא הרבה מקומות עבודה משדרים אווירה שמזמינה לעבוד בהם. אנחנו רגילים שמשרד ישראלי, מוסדי או פרטי, יאופיין בפשטות אלמנטרית. בעבר שלטה כאן המסורת המזרח-אירופית: כל פריט לא חיוני לתיפקוד, לא נכנס לתוכו. לא פסלים, לא דקורציות. התרחבות ההפרטה במשק ותזוזת מרכז הכובד מהסקטור ההנדסי לסקטור השיווקי, הביאו גם את העיצוב למשרד, הן כגורם המשדרג את החברה בעיני המבקרים, והן כאלמנט לשיפור החשיבה והיצירתיות. רוג'ר בייקר , פסיכולוג, גרס שסביבת העבודה משפיעה על יצירת תבניות התנהגותיות: תומכת בפעילויות מסוימות, ובמקביל מגבילה פעולות אחרות.

 

 "יצירת אווירה" היא שילוב של אלמנטים רבים – צבע, תאורה, ריהוט, אביזרים ודקורציה. ההחלטה איך לעצב נגזרת מכמה פונקציות : אופי המשרד (חברת ביטוח, משרד ארכיטקטים, משרד עו"ד) כמו גם איפיון העובדים – צעירים, ממוסדים, אוכלוסיה הטרוגנית.

 

 האם יש כאן דפוסים קבועים? האם חברה בעלת אופי צעיר ויצירתי תעדיף חלל רחב ופתוח, תנועה ותקשורת נוחה בין העובדים ואלמנטים עיצוביים עם פתיחות וקורטוב של הומור? לעומת זאת האם חברה בעלת אופי מוסדי רציני תעדיף חללים מופרדים ליצירת פרטיות לכל עובד ,תאורה כהה, עיצוב קלאסי? ומה עם העובדה שעיצוב המשרד לפי אופי החברה, אינו בהכרח לטובת העובד הבודד?

 שיטת האופן-ספייס, החלל הפתוח,למשל, משדרת עבודה ועבודת צוות. במשרדי חברת סיסקו ישראל,באזור התעשיה פולג בנתניה, יושבים העובדים בעמדות פתוחות. רק כ- 10 אחוז – המנהלים – ממוקמים בחדרי סגורים.

   ניצה שפר, אחראית על התכנון, בינוי ותפעול המשרדים בחברה, אומרת כי מדיניות האופן-ספייס, מאפשרת לאנשים לעבוד בשיתוף פעולה, תוך הפריה הדדית ודלת פתוחה. כ- 93 אחוז מהעובדים הם מהנדסים או אנשי מחקר ופיתוח, המחזיקים ציוד רב מעבר למחשב אחד. העמדות,אומרת שפר, נועדו להעניק לעובדים מקסימום נוחות בסביבת העבודה, כך שיוכלו לתפקד בלא הפרעה, תוך תמיכה הדדית מלאה.

 עם זאת, למרות מדיניות התכנון הזהה בכל משרדי סיסקו בעולם , נותנים בכל מדינה את המגע המקומי המתאים. בסיסקו ישראל הושם דגש על הצבעים החמים ועל חומרים שנותנים הרגשה ביתית וחמה.

   המשרדים משתרעים על פני קומה וחצי, כשכל קומה בנויה לאורך כ- 11 אלף מ"ר. הם עוצבו בצורת עיר עם שכונות ורחובות, כשהשדרה המרכזית החוצה את המשרד לכל ארכו נקראת "סיסקו בולבארד".

 ישנם רחובות מקבילים/חוצים עם שמות ישראליים של נחלים, ספרים, צמחים, הרים,או אתרים ארכיאולוגיים מיוחדים. גם חדרי הישיבות זכו לשמות של פרחים ואתרים – מצדה, כלנית,נרקיס. בכל חדר יש תמונה רלוונטית לשמו. בנוסף הוקצו לעובדים חדרי הפסקה, BREAK ROOMS באנגלית – פינות ישיבה נעימות במיוחד עם קפה וכיבוד חופשי.

 שיטת האופן – ספייס, וזה ידוע, היא יעילה ונוחה מצד אחד, מאחר שהעובדים נהנים מתחושה של זרימת מידע ותקשורת פתוחה, ומצד שני נטען נגדה שאינה מתחשבת באינדיווידואל ומנטרלת את התחושה האישית. איך, אם כך, מביאים למצב שגם באופן- ספייס לא יחוש העובד שהוא מאבד את החמימות והאינדיווידואליות?

ספי סמדר, מעצב, מי שאחראי לעיצוב משרדי בי.אי תקשורת ואסטרטגיה בשיטת האופן - ספייס, אומר כי הקבוצה ביקשה לשדר חדשנות, דינמיקה ויצירתיות, ובמקביל להעניק לעובדים וללקוחות תחושה חמה ומשפחתית.

 על- מנת לשלב בין שני אלה נצבע המשרד בגוונים של אופ- וייט וכתום רך. לתאורה נבחרו מנורות בגווני כתום עז ואת הקירות עיטרו בפסי שעם דקורטיביים, המתחברים לצבעי האדמה ומשדרים יציבות מצד אחד וחדשנות ודינמיקה מצד שני.

 

מיכל רוזן, מעצבת פנים, תיכננה את העיצוב של משרדי לרגו, העוסקת במעגלים מודפסים. היא מספרת על תיכנון של שש עמדות עבודה, בצורת פרח בעל שישה עלי כותרת. העמדות מוקמו עם מבט לנוף עירוני ולים, הנשקף מהקומה ה- 16 בחלל העבודה ששטחו כ – 80 מ"ר.

 במשרדי דורנט, ליסינג לרכב, גם הם בעיצובה של רוזן, יש מסדרון ארוך שסייע ליצירת סביבת עבודה בעלת השראה: הקיר הצבעוני תוכנן עד חצי הגובה, כדי לאפשר החדרת אור טבעי למסדרון, ונצבע לאורכו בפסי צבע המדגישים חדשנות ותנועה, כיאה לחברה העוסקת בענף הרכב. לפני הקיר הצבעוני הוקם קיר זכוכית , המשמש לבידוד אקוסטי בין המסדרון לחלל העבודה, וגם מגדיר את הקיר שמאחוריו, עם תצוגת דגמי מכוניות. כל האלמנטים יחד הופכים את החוויה הבנלית של מעבר במסדרון, ל"סיור בתערוכה" בחלל נעים ומואר.

 "המטרה היא שהמשרדים יעניקו גם איזשהו מסר, בנוסף לצד האסתטי", אומרת רוזן. "חברה אחת מבקשת, למשל, להדגיש אווירה משפחתית חמה ואינטימית: חברה אחרת, שמנהלת הרבה משאים ומתנים, רוצה להדגיש את העוצמה שלה. חברה שלישית שמה דגש על חדשנות.

 "אגב התחושה של העובדים, אני מאד מקפידה על גובה. יש משרדים שאתה נכנס אליהם ומרגיש שהתקרה יושבת לך על הראש. זה נובע מכך שקבלנים רוצים להרוויח עוד קומה ובונים נמוך. חייבים לתת לעובדים תחושה של מרחה וחופש. תקרה נמוכה עושה את ההיפך".

  

אווירה נקבעת גם בעזרת שילובים של צבע ותאורה. תאורת המשרד אינה מהווה רק מקור אור, אלא משפיעה גל על התנהגות, מוטיבציית העובדים והביצועים שלהם. ההבדלים בתכנון תאורה נקבעים לפי אופי השימוש בחללים השונים. במשרדים מוארים באור יום. מומלץ להאיר באור לבן קר, כדי שלא ייווצר קונטרסט בין גווני האור השונים.

 ככלל, טוען ניסים שוהם , יועץ תאורה ראשי בקרני תכלת אלקבס, התאורה במשרד צריכה להיות אחידה ולא דרמטית. כדאי ליישם תאורת משרד עם נורות פלורסנטיות ולהוסיף נורות להט כאבזרי תאורה דקורטיביים. תאורה פלורסנטית היא לא ממוקדת, אלא רחבה ושוטפת, אינה מחממת וצורכת מעט חשמל. עבור מי שסובל מהגוון הקר של הפלורסנט, ניתן לפתור את הבעיה באמצעות גווני תאורה הלוגניים חמים, תרתי-משמע.

 

 

 

    שרית פישר ברא"ז, מנהלת מותג בנגב, אומרת כי הטרנד העכשווי במשרדים הוא דווקא המראה הנקי, נטול שטיחים, החושף רצפה נקייה ואלגנטית. האופציה המתאימה ביותר לריצוף המשרד, היא אומרת, היא פרקט עץ. הוא יוצר אווירה טבעית, חמה ולא מנוכרת.